פתרונות חלחול למגרש הפרטי

מחקרים רבים נעשו בשנים האחרונות בנוגע להשפעת העיור המואץ בישראל ובעולם והשפעתם על הסביבה. עיור מואץ מאופיין בסלילת כבישים מרובה, חפירה למטרת בניית חניונים תת קרקעים והקמת רבי קומות לאכלוס מירבי. לצורך בנייה מקסימלית במגרש המאושר לבנייה וניצול רובו המוחלט של המגרש, מוקטן משמעותית שטח חלחול מי הגשמים ורוב שטח המגרש המפותח נאטם לחלחול מי הגשם.

​

​

הקטנת השטח המחלחל במגרש היא הגורם העיקרי להצפות במגרש הפרטי ולהידללות מקורות המים בישראל. העשרת האקוויפרים בישראל מתבצעת על ידי חלחול מי הגשמים למי התהום ומאפשרת מילוי מאגרי המים בחורפים. הקטנת השטח המחלחל הזמין במגרש מקטינה את יכולת המילוי של האקוויפר וגורמת לנזק סביבתי של התייבשות והמלחת האקוויפרים. נוסף על כך, כמות מי הנגר במגרש גדלה בעקבות ריבוי שטחים אטימים למים וגורמת להצפות במגרש ובמערכת הניקוז העירונית שאינה ערוכה לזה ומגדילה את ספיקות השיא של הנגר.

עם התפתחות הידע והמודעות בנושא, החלו גופי התכנון השונים בארץ להנחות את היזמים לבנייה משמרת נגר ותכנון רגיש למים (תר"י). כיום, לב ליבן של ההנחיות הן השארת שטח מחלחל במגרש מעל 15% או מתן פתרונות הנדסיים להחדרת מי הגשמים למי התהום ולמניעת הצפות כמו למשל סעיף 23.3.1 בתמ"א 34 ב/4. הדרישה להשארת שטח מחלחל נקבעת לפי סיווג האזור להחדרה, סוג הקרקע, זיהומים במי התהום והקרבה לים.

ברוב המקרים, כדי להקטין את אחוז השטח המחלחל במגרש ולאפשר ניצול מירבי של שטח המגרש, יש לבצע פתרונות הנדסיים להחדרת מי הגשמים למי התהום. פתרונות הנדסיים אלו הם מגוונים ומטרתם העיקרית היא להוות נפח השהייה ראשוני של מי הנגר ולאפשר החדרת המים לקרקע תוך זמן קצר. ישנם פתרונות שונים להחדרת הנגר והתאמת הפתרון ההנדסי צריכה להתבצע לפי ניתוח עלות-תועלת, סוג הקרקע, מערכת הניקוז העירונית הסמוכה ודרישות האחזקה לטווח הארוך לשמירת יעילות הפתרון.

כאשר מדובר במגרשים קטנים ונפחי נגר לטיפול מופחתים, הפתרונות עם העלות-תועלת הגבוה ביותר הם ריצוף מחלחל, מערכת "גג ירוק" שמאפשרת השהייתה הנגר בגג המבנה, חפירת רצועה מחלחלת מלאה בחצץ או שוחות השהייה עם תחתית מחלחלת. פתרונות אלה זולים יחסית המאפשרים טיפול באחוז גבוה מנפח מי הנגר ובעלי השפעה נמוכה בתכנון הנופי. הפתרונות דורשים לרוב שטח גדול יותר מפתרונות יקרים יותר וצריכים להיות ממוקמים בחזית הפונה לרחוב כדי לאפשר גלישת עודפים לרחוב.

כאשר אין מספיק שטח זמין, פתרון הידרולוגי נפוץ כיום הוא קידוח אחד או מספר קידוחים להחדרת מי התהום. בראש הקידוח תתוכנן בדרך כלל שוחת השהייה לנפח המים הראשוני ובתחתית השוחה יקדח קידוח לעומק של בין 10 מטרים ועד 30 מטרים. החתך המחלחל של הקידוח יתוכנן בתוך שכבת קרקע מחלחלת שתאפשר את חלחול המים. יש להביא בחשבון בעת תכנון הקידוח את ספיקת הקידוח הצפויה לפי חישובים הידרוליים עם מקדם סתימה של 20%. עלות משוערת של קידוח היא כ-2000 ש"ח למטר ומבוצעת בד"כ באמצעות קידוח "כוס" או קידוח ספירלי בקוטר של בין 60 ל- 80 ס"מ. קידוח החדרה דורש אחזקה של פעם ב-5 שנים כדי למנוע סתימה של הקידוח הכוללת שטיפה של הקידוח באמצעות תמיסת קלגון ובאמצעות דיזות רדיאליות.

כאשר נפחי הנגר במגרש גדולים יש לתכנן פתרון עם נפח השהייה גדול שייתן מענה לנפחי המים המתוכננים. פתרון הידרולוגי אפשרי להחדרת מי גשמים ומיתון ספיקות לנפחים גדולים הוא ארגזי חלחול (Drain Box) תת קרקעים. ארגזים אלו מותקנים מתחת לכבישים/ חניות או גינות ובעלי חותם נמוך בפני הקרקע. יכולת ההשהיה של ארגזי החלחול היא גדולה ויכולה לנוע בין 5 עד 100 מ"ק. המים הנאגרים במערכת מחלחלים בהדרגה לקרקע בהתאם ליכולת החלחול שלה. פתרון זה אפשרי במגרשים עם קרקע מחלחלת שנדרשים לטפל בנפחים גדולים של מי נגר תוך הקטנת הפגיעה הנופית בפרויקט. מחיר מוערך למ"ק של ארגזי חלחול נע בין 700 ל-1200 ש"ח. יש להביא בחשבון את אופן האחזקה של פתרון זה- האחזקה יכולה לכלול רובוט ניקוי תת קרקעי, שטיפת הארגזים ובעת סתימה מוחלטת תחייב הוצאת הארגזים והחלפת יריעות הסינון/ שכבת הקרקע.

תכנון הפתרון ההידרולוגי צריך להתבצע בשלבים המקדימים של הפרויקט ועליו להיות מותאם לתנאי המגרש, דרישות הגופים הרגולטוריים וניתוח עלות-תועלת של המגרש. תכנון בשלבים המקדימים של הפרויקט ימנע שינוי תוכניות עתידי ויקדם את קבלת ההיתר למגרש. לתכנון פתרון יעיל למגרש יש להתייעץ עם הידרולוג/ מהנדס מנוסה בתחום שיוכל להמליץ על הפתרון הכי כדאי למגרש שלכם.

זקוקים לפתרונות חלחול? למידע על בור חלחול של גילגל הנדסה בקרו בעמוד.